[go: up one dir, main page]
ויקיפדיה

דעת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
ראו דף שיחה
שורה 23:
 
==הדעת ותכני החשיבה המודעת==
תכנים מנטליים יכולים להתקיים ברמות תודעה שונות., תכניםמתכנים [[לא-מודע|בלתי מודעים]] אינםשאינם נגישים כלל לחשיבה המודעת ועד לתכנים ברמות מודעות וקשב גבוהות. תוכני התודעה נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם ממקד את הקשב שלו, בצירוף הזיכרונות שהם מעוררים בו{{הערה|שם=Schooler2015גריג2010}}. בהתאם לכך, תכנים אלו יכולים להתייחס לגורמים חיצוניים או פנימיים והאדם יכול לחוות אותם באופן מודע גם בלי לתת עליהם את הדעת באופן מפורש.
לעומתם, תוכני התודעה מתארים את מאגר ה[[מידע]] ה[[מודעות|מודע]] של ה[[אדם]]{{הערה|שם=גריג2010}}. תוכני התודעה נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם ממקד את הקשב שלו, בצירוף הזיכרונות שהם מעוררים בו{{הערה|שם=גריג2010}}. בהתאם לכך, תכנים אלו יכולים להתייחס לגורמים חיצוניים או פנימיים והאדם יכול לחוות אותם באופן מודע גם בלי לתת עליהם את הדעת באופן מפורש.
 
===מודעות לתכני התודעה===
שורה 49 ⟵ 48:
 
===התחרות על הקיבולת המוגבלת של התודעה===
לעיתים קרובות התודעה האנושית מזניחה את ההתייחסות ל[[קלט]] ה[[חוש]]י המיידי אשר מתקבל מהסביבה, עבור הקצאת משאבים קוגניטיביים למחשבות פנימיות{{הערה|שם=Smallwood2012|Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.}}. למעשהבאופן כללי, [[חוט מחשבה|חוטי מחשבה]] המונחים על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים מתחרים ללא הרף על מקומם. לפי מודל ב[[תאוריית מרחב העבודה הגלובלי|מרחב העבודה הגלובלי]], אשרהחשיבה מייצגהמודעת אתהיא החשיבהביטוי המודעתשל המתרחשתהתכנים באמצעותש׳זכו׳ זיכרוןבתחרות העבודההזו ברגע מסוים{{הערה|שם=Smallwood2012|Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.}}.
 
הצורך בתחרות זו נובע ממגבלת העיבוד של [[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]]. זהו מנגנון קוגניטיבי המאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו{{הערה|שם=גונסון|Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.}}. ניתן להתייחס לזיכרון העבודה כאל תהליך מנטלי פעיל, שבו גירויים או ייצוגים פנימיים מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה “on-line”, כדי למנוע דעיכה זמנית או פלישה של מסיחים או גירויים מתחרים הנמצאים מחוץ למוקד הקשב הנוכחי{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}.
עם זאת, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת והוא יכול להכין רק כמות קטנה של מידע ברגע נתון{{הערה|שם=Eriksson2015|Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627315007771 Neurocognitive architecture of working memory]. Neuron, 88(1), 33-46.}}. אצל מרבית בני האדם זיכרון העבודה יכול להכיל [[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|כשבע יחידות מידע]], כאשר ה[[קשב]] הוא אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על קיבולת זו{{הערה|שם=קוגניטיבית|1=יונתן גושן־גוטשטיין ו[[דן זכאי]] (2006). [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=92858841#1.0.6.fitwidth פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון]. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}. למעשה, זהו [[צוואר בקבוק|צוואר הבקבוק]] של החשיבה האנושית. בעקבות צוואר הבקבוק הזה, לחוויה המודעת יש קיבולת מוגבלת{{הערה|שם=Smallwood2012}}. הקיבולת המוגבלת של התודעה האנושית מעלה את הצורך בשליטה על תוכני התודעה.
 
משום שמטא-מודעות היא למעשה סוג של מודעות חווייתית, היא נכנסת למודעות באופן דומה לזה של שאר התכנים המודעים{{הערה|שם=Schooler2015}}. כתוצאה מכך, גם היא מתחרה מול כל שאר תוכני התודעה על אותה הקיבולת המוגבלת של מרחב העבודה הגלובאלי של התודעה האנושית.
 
==שליטה על תוכני התודעה==
שורה 101 ⟵ 100:
 
{{ערך מורחב|תאוריה של תודעה}}
 
ראשית התפתחותה של המטא-קוגניציה, אשר מאפשרת לאדם להיות מודע לתוכן של מחשבותיו הייתה בפיתוח המושג [[תאוריה של תודעה]]. זהו מושג העוסק ביכולתם של [[ילדות|ילדים]] צעירים להשתמש במונחים הקשורים למצבי חשיבה כדי להבין, לפרש ו[[חיזוי|לחזות]] את החשיבה של האחר, כמו גם להסביר [[התנהגות|התנהגויות]] ואמונות שלו{{הערה|שם=ילדים מדברים|שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}.
 
תאוריה של תודעה או תיאורית המיינד (מ[[אנגלית]]: '''Theory of mind''', בראשי תיבות: '''ToM''') היא היכולת ה[[הכרה|קוגניטיבית]] לייחס מצבים [[נפש]]יים כגון - [[אמונה|אמונות]], כוונות, [[תשוקה|תשוקות]], [[רגש]]ות, [[ידע]] - לעצמנו או לאחרים המבוססת על היכולת להבין כי לאנשים אחרים ישנן אמונות, תשוקות, כוונות ו[[נקודת מבט (פילוסופיה)|נקודות מבט]] השונות משלנו. יכולת זו חיונית לאינטראקציות חברתיות [[חיים אישיים|יומיומיות]], והיא משמשת אותנו כאשר אנו מנתחים, שופטים ומעריכים [[התנהגות|התנהגויות]] של אחרים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דעת"